Co2 בזמן מאמץ

נישא בדם לא בצורת  Co2 מלבד 10% שכן נישאים בדם. הוא נמצא בכדורית דם האדומה בתור חומצה פחמתית, רק שכדורית הדם האדומה תגיע לריאות שם החומצה הפחמתית תיצא החוצה. רמת החומצה שמודדים היא בדם ולא זו שמוסתרת בתוך כדורית הדם האדומה.

סילוק העודפים של Co2:

  • נכנס לכדורית דם האדומה שקשור להמוגלובין
  • משוחרר בדם
  • H2co3=Co2+h2o חומצה פחמתית – חומצה חלשה ולכן לא מעלה את החומציות בדם.
  • אם 5-10% עולה מעל אחוז זה אז מי שנכנס לפעולה זה גם הכליות. הן לוקחות את הc02 מתחברות לנתרן וזה יוצא בפיפי.

איפה נעשה הוויסות

בגזע המוח! מרכז הבקרה של הנשימה (ממש כמו מרכז הבקרה של

איך הוא יודע?

  • כמורצפטורים- רגישים לשינויים כימיים של רמת הco2 הנקודות המשמעותיות ביותר שהן נמצאים הם ב
    • אבי העורקים
    • ובקרוטידים בעליה לכייון המוח
  • חיישנים על הריאות
  • חיישנים על השריר קשורים לתנועה
  • חיישני חום
  • חיישנים כימים כמה  co2  יש בכדוריות דם האדומות

המסר העיקרי שבעקבותיו הוא ריכוז הc02

סיבה נוספת לעלייה של חומציות הינה חומצת חלב! ובעקבות זאת עלייה בנשימה.

מה קורה במאמץ עם הפחמן?

חומציות וטמפרטורה.

החמצן פחות רק ב60 מ"מ כספית היא תהווה גירוי

בקרת נשימה בתחילת המאמץ

בתחילת המאמץ יש עלייה נשימה מהירה מאוד.

  1. איך שהתחלתי מאמץ קיבלתי גירוי מהשריר->מסר הגיע למוח צריך להגביר נשימה ללא תלות בCo2.
  • סיבה נוספת – כל פעם שאני חושב על המאמץ הקורטקס שולח מסר לגזע המוח
  1. בשלב השני – הכמורצפטורים.
  2. בשלב השלישי- וויסות עדין. כמה צריך לנשום כדי להיות באיזון. באיזה שלב במאמץ אנחנו שוכחים מהנשימה- זהו

חומצת חלב זוהי תוצר לוואי של גליקוזה.

ככל שאני עולה במאמץ אני מאורר את הריאות יותר ויותר.

בנקודה pint of ventilation יש עליה בשיפה

ובנקודה השניה יש respriatory compensation. יש עוד עליה

בנקודה בשיפוע הצהוב שחומצת החלב עולה מאוד, כאשר אני מעלה 1 ליטר חמצן במאמץ וכתוצאה מזה ישנה עלייה של חומצת חלב ביותר מיחידה אחת אני נמצאת בסף חומצת חלב. באנגלית point of lactate threshold.

בשני מילימולר של חומצת חלב כל אחד יכול לרוץ 3 שעות. רצו לבדוק באיזה נקודה הספורטאים לא יכולים להתמיד לאורך זמן והגיעו לנקודה חדשה שנקראת oblA הצטברות של חומצת חלב. ההגדרה: הדוקדה שבה חומצת החלב הגיע ל4 מילימולר: מקסימום חומצת חלב שאדם יכול לסבול לאורך זמן.

בנקודה polt יש עלייה באוורור הריאות. ואז בנקודת פיצוי נשימתי (נשימה שתכביד עלינו) בנקודה זו אנחנו בנקודת הסכך (obla). בנקודת הפיצוי הנשימתי הערך RQ יעלה מעל 1

RQ=co2\o2

הגוף לומד ויודע לנשום נכון. המוח יודע לקחת יותר אוויר מכיוון ששרירי החזה התפתחו יותר.

אפקט וולסלוה

בזמן המאמץ אני לוקח אוויר ועושה דחיקת חזה, אם אני שומר את האוויר בתוך החזה שלי אני יכול להפיק הרבה יותר כוח.

אנשים עשו את זה והחלו למות.

כשאני עושה מאמץ דם מהרגליים צריך לחזור ללב. אבל אני לא יכול כי האוויר תופס מקום, הלב לא יכול להתרחב כי האוויר לא נותן לו. ואז שהוא מפסיק יש עלייה גדולה בלחץ הדם. היום ההנחייה היא להוציא אוויר בזמן מאמץ. ספורטאים היום מקבעים את שרירי הליבה בלי להספיק את הנשימה.

מצבי נשימה מיוחדים

בן אדם שיוצא לשטח. מתאמנים אסמטיים- דרכי הנשימה העליונות מתכווצות, אוויר לא נכנס שום דבר לא עוזר מלבד ונטולין, לכן באחריותנו לשאול לאיזה ילד יש אסתמה